לוסיא גלס בע"מ נ' כהן זיידו ואח'

החלטה

1.בפני בקשות הצדדים למתן צו לגילוי ועיון במסמכים.

הלכה היא כי יש לנקוט בגישה מרחיבה ככל שמדובר בגילוי ראיות במסגרת הליך שיפוטי, שמטרתו היא חשיפת האמת. לפיכך, אין בעלי הדין רשאים להימנע מגילוי ראיות שברשותם, אלא אם יש בכך כדי לפגוע באינטרסים לגיטימיים של בעל הדין שהתבקש לגלותן.

המסמכים הנכללים בגדר החובה כאמור, הינם כאלו שסביר כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את הענין נושא התובענה.

(רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי ואח', פ"ד מט(4) 54; רע"א 7606/01 הראל ואח' נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ואח' (31/7/2002); רע"א 8290/01 איזוטופ בע"מ נ' רנט א-קאר בע"מ ואח' (22/8/2002); הליכים מקדמיים במשפט האזרחי, ורד שיידמן תקן, בעמ' 157-160).

2.עיינתי בבקשות ובתגובות להן ולהלן החלטתי.

עתירת התובעת לגילוי ועיון במסמכי הנתבעים

3.התובעת מבקשת לקבל מן הנתבעים את המסמכים כמפורט בבקשתה מיום 3/3/2010.

אחר שעיינתי בנימוקי הבקשה וכן בתגובה לה, אני מוצאת טעם בדרישת התובעת לעיין במסמכים המפורטים בבקשתה. כל אלו, יש בהם מידע המאפשר לתובעת לקדם את העניין שלשמו הוגש כתב התביעה, כאשר יודגש כי אין המדובר בראיות הבלעדיות לביסוס כתב התביעה, אלא בראיות נוספות, אשר ייתכן ויימצאו, להוכחת טענותיה של התובעת, בדבר כספים בסכומים משמעותיים אשר נגנבו ממנה על ידי הנתבעת.

עיינתי בטענות הנתבעים כפי שהועלו בתגובתם וכן שמעתי טיעונים בעניין, בקצרה, במהלך הדיון. איני סבורה, כטענת הנתבעים, כי המדובר במסע דיג, שכן ברי כי טענות התובעת הן ברורות ומפורשות ומבוססות על ראיות המצויות בידה, ודרישתה לעיין במסמכים אלו, מנומקת ומתקשרת, ישירות, לטענותיה בכתב התביעה. מעבר לכך, כבר נקבע לא פעם, כי דרישתו של בעל דין לעיין במסמכים אשר יש בהם כדי להועיל במשפט, החיפוש אחריהם אינו "דיג" והנטיה, כפי שכבר נאמר לעיל, הינה דווקא לקולא (ראה לעניין זה, זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995 בעמ' 428).

עם זאת, לא מצאתי הצדקה בחיוב הנתבעים בהמצאת תדפיסי החשבונות של הנתבעים (סעיף ח' של הנתבעת 1 וסעיף ח' של הנתבע 2). לא מצאתי טעם מדוע יש באלו כדי לסייע לתובעת.

4.לאור האמור, אני מורה לנתבעים להמציא לידי התובעת, בתוך 30 יום, את המסמכים כמבוקש בבקשה האמורה.

עתירת הנתבעים לגילוי ועיון במסמכי התובעת

5.הנתבעים מבקשים לקבל מן התובעת את המסמכים כמפורט בבקשתה מיום 5/5/2010.

מעבר להכחשה גורפת של כל הנטען בכתב התביעה, טענת ההגנה המרכזית של הנתבעים הינה כי התובעת "ניהלה את ספריה באופן כושל, לקוי ורשלני" – כך בכתב הגנתה.

הגם ששבתי והפכתי בבקשת הנתבעים לגילוי ועיון במסמכים, לא מצאתי טעם כיצד עיון במסמכים החשבונאיים של התובעת, יש בו כדי לסייע לנתבעים בהגנתם. על התובעת הנטל להוכיח את תביעתה, זהו הכלל וגם במקרה שבפניי, כך הדבר. משכך, על התובעת להוכיח את טענותיה בדבר מעשי גניבה ומרמה מצד הנתבעת וכיוב' עילות התביעה המפורטות באשר לנתבעת ובאשר לנתבע. מטבע הדברים, אם חפצה התובעת להוכיח את תביעתה בהסתמך על דפי חשבונותיה, עליה לגלותם, אולם משבידה ראיות אחרות, ואת זאת אני למדה מסירובה למסור מסמכים אלו לידי הנתבעים, לא ברור כיצד רלוונטיים מסמכים אלו לצורך הגנת הנתבעים או לצורך התביעה בכלל.

6.מתגובת התובעת אני למדה כי התקליטור המדובר הועבר לידי הנתבעים ועוד הועברו לנתבעים כל התאמות הבנקים של התובעת לתקופה הרלוונטית. לטעמי, יש בדו"חות התאמות הבנקים כדי לשמש בסיס מספק וראוי לטענות הנתבעים, המסתמכות על כך, ככל שייטענו בסוגיית דו"חות התאמות הבנקים. לא מצאתי טעם מדוע יש במסמכים החשבונאיים המבוקשים על ידי הנתבעים, כדי לסייע להם בהגנתם או בכלל, כדי לסייע בעניין הנדון בתיק. כן, התרשמתי מתגובת התובעת כי ניתן מענה לשאלות וכי מקום בו לא ניתן מענה, לא הובהרה השאלה על ידי הנתבעים.

משכך, מעבר למסמכים ולתקליטור שהועברו על ידי התובעת לנתבעים, אני דוחה את בקשת הנתבעים למתן צו לגילוי ועיון במסמכים.

7.הצדדים יגישו תצהירי עדויותיהם הראשיות של כל עדיהם כדלקמן:

התובע יגיש תצהיריו תוך 60 יום מהיום.